Doctors: Good or Bad for the Faithful? A Sourcesheet

Doctors:

Good or Bad for the Faithful?

http://time.com/8750/faith-healing-parents-jailed-after-second-childs-death/
Feb 19, 2014
Faith-Healing Parents Jailed After Second Child’s Death
Two young children died after parents refused to treat them with medicine


A Pennsylvania mother and father who believe in faith-healing were sent to jail Wednesday for causing the death of their young, sick child by refusing to take him to the doctor. It was the second of Herbert and Catherine Schaible’s children to die under their care.


“You’ve killed two of your children…not God, not your church, not religious devotion — you,” Philadelphia Judge Benjamin Lerner told the couple, as he sentenced them to between three and a half and seven years behind bars. The Schaibles pled no contest to third-degree murder in their eight-month-old son Brandon’s death last year from pneumonia.


The Schaibles lost a first child in 2009, a two-year-old who died from pneumonia. They were sentenced to ten years probation for involuntary manslaughter for that death. Part of their probation stated that they must seek medical care if another one of their children became sick.


Herbert Schaible told police last year that medicine violates their religious beliefs. “We believe in divine healing, the Jesus shed blood for our healing and that he died on the cross to break the devil’s power,” he said.


The couple belongs to a small Pentacostal community. They have seven surviving children.
1. א.
   1.
   שמות כ״ג:כ״ה 

   (כה) וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.
   Exodus 23:25 

   (25) And ye shall serve the LORD your God, and He will bless thy bread, and thy water; and I will take sickness away from the midst of thee.
2. ב.
   2.
   שמות ט״ו:כ״ו 

   (כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ.
   Exodus 15:26 

   (26) and He said: ‘If thou wilt diligently hearken to the voice of the LORD thy God, and wilt do that which is right in His eyes, and wilt give ear to His commandments, and keep all His statutes, I will put none of the diseases upon thee, which I have put upon the Egyptians; for I am the LORD that healeth thee.’
3. ג.
   3.
   מלכים ב כ׳:א׳-ג׳ 

   (א) בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. (ב) וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה לֵאמֹר.(ג) אָנָּה יְהוָה זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל.
   II Kings 20:1-3 

   (1) In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah the prophet the son of Amoz came to him, and said unto him: ‘Thus saith the LORD: Set thy house in order; for thou shalt die, and not live.’ (2) Then he turned his face to the wall, and prayed unto the LORD, saying: (3) ’Remember now, O LORD, I beseech Thee, how I have walked before Thee in truth and with a whole heart, and have done that which is good in Thy sight.’ And Hezekiah wept sore.
4. ד.
   4.
   דברי הימים ב ט״ז:י״ב-י״ג 

   (יב) וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים. (יג) וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיָּמָת בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ.
   II Chronicles 16:12-13 

   (12) And in the thirty and ninth year of his reign Asa was diseased in his feet; his disease was exceeding great; yet in his disease he sought not to the LORD, but to the physicians. (13)And Asa slept with his fathers, and died in the one and fortieth year of his reign.
5. ה.
   5.
   ירמיהו י״ז:ה׳ 

   (ה) כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ.
   Jeremiah 17:5 

   (5) Thus saith the LORD: Cursed is the man that trusteth in man, And maketh flesh his arm, And whose heart departeth from the LORD.
6. ו.
   6.
   ברכות סד. 

   כל הנך שני דמלך רבה אפילו אומנא לביתיה לא קרא
   Berakhot 64a:8-9 

   For the entire [twenty-two] years of Rabbah's leadership, Rav Yosef did not even call a bloodletter to his house
7. ז.
   7.
   שמות כ״א:י״ט 

   (יט) אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.
   Exodus 21:19 

   (19) if he rise again, and walk abroad upon his staff, then shall he that smote him be quit; only he shall pay for the loss of his time, and shall cause him to be thoroughly healed.
8. ח.
   8.
   ברכות ס. 

   אמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל (שמות כא, יט) ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם
   Berakhot 60a:53-56 

   On  going in to be bloodlet one should say: 'May it be Your will, O Lord, my God, that this operation may be a cure for me, and may You heal me, for You are a faithful healing God, and Your healing is certain, since it is not the way of man to heal, but this is a habit with them.'  Abaye said: A man should not speak thus, since it was taught in the school of R. Ishmael: [It is written], He shall cause him to be thoroughly healed.  From this we learn that permission has been given to the physician to heal. When he gets up [after cupping] what does he say? — R. Aha said: Blessed be He who heals without payment.
9. ט.
   9.
   שאין דרכן של בני אדם וכו'. כלומר לא היה להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים:

   Rashi ibid.

   "Since it is not the way for man to heal, but this is a habit with them" - Meaning, they should not get involved in healing, but rather pray for mercy [from God].
10. י.
    10.
    קידושין פב. 

     טוב שברופאים לגיהנם 
    Kiddushin 82a:7 

    The best of doctors go to hell.
11. יא.
    11.
    אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום...

    Rashi on Kiddushin 82a

    [Because] he does not fear sickness, and eats healthy foods, and does not become heartbroken for the Omnipresent...
12. יב.
    12.
    משנה פסחים ד׳:ט׳ 

    (ט) ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלשה הודו לו, ועל שלשה לא הודו לו...גנז ספר רפואות, והודו לו...
    Mishnah Pesachim 4:9 

    (9) The following six things were done by King Hezekiah; three of which were approved of, and three were disapproved... He hid away the Book of Healing, and they agreed...
13. יג.
    13.
    שגנז ספר רפואות לפי שלא היה לבם נכנע על חולים אלא מתרפאין מיד:

    Rashi on Pesachim 56a

    He hid the Book of Healing because their hearts weren't humbled by [seeing] the sick, but they instead effected immediate healing.
14. יד.
    14.
    ברכות י: 

    ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו
    Berakhot 10b:14 

    In three they agreed: He hid the Book of Healing and they agreed with him
15. טו.
    15.
    כדי שיבקשו רחמים:

    Rashi on Berakhot 10b

    So that they would request mercy [from God].
16. טז.
    16.
    סנהדרין יז: 

    ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה ... רופא ...
    Sanhedrin 17b:7-8 

    And it was taught: Any city that does not have in it these ten things, a Sage may not live within it....a doctor...
17. יז.
    17.
    רופא. למול תינוקות:

    Rashi on Sanhedrin 17b

    A doctor: To circumcise infants
18. יח.
    18.
    Shneur Zalman of Lyadi, 1812, in a letter to Rabbi Moses Meizeles

    Should Napoleon be victorious, wealth among the Jews will be abundant. . .but the hearts of Israel will be separated and distant from their father in heaven. But if our master Alexander will triumph, though poverty will be abundant. . . the heart of Israel will be bound and joined with their father in heaven. . . And for God's sake: Burn this letter.
19. יט.
    19.
    יומא מט. 

     והאמר רבי יהושע בן לוי לי התיר רבי חנינא לשתות שחליים בשבת...ומאי שנא רבי חנינא משום דבקי ברפואות הוא 
    Yoma 49a 

    But Rabbi Yehoshua ben Levi said, "Rabbi Chanina permitted me to drink cress on the sabbath [for healing]... And why [was it specifically] Rabbi Chaninah [who said that statement about healing]? Because he was an expert in medicine.
20. כ.
    20.
    בבא מציעא פה: 

     שמואל ירחינאה אסייה דרבי הוה ...
    Bava Metzia 85b 

    Shmuel Yarchina'a was Rabbi's doctor...
21. כא.
    21.
    נדה כה: 

    שאני שמואל דרב גובריה:
    Niddah 25b:1 

    Shmuel is different because of his vast [knowledge of] physiology.
22. כב.
    22.
    תלמוד ירושלמי ברכות טו. 

    א"ר אמי אסיא
    Jerusalem Talmud Berakhot 15a 

    Rabbi Ami the physician said...
23. כג.
    23.
    נזיר נב. 

    ונכנס תודוס הרופא וכל הרופאים [עמו] ...
    Nazir 52a:3 

    Tudos the doctor and all the doctors with him entered...
24. כד.
    24.
    נדרים מט. 

    רבי ירמיה חלש על לגביה ההוא אסיא לאסיוה...
    Nedarim 49a:4 

    Rabbi Yermiyah fell sick. The doctor came to heal him...
25. כה.
    25.
    יומא פד. 

    ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא... אמר אביי אנא עבדי לכולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא וקלינהו בנורא אמרא חדתא ואדביק בככי דריה עבדי הכי ואיתסאי...
    Yoma 84a:3 

    R. Johanan suffered from scurvy. He went to a matron, who prepared something for him on Thursday and Friday... Abaye said: I tried everything without achieving a cure for myself, until an Arab recommended: ‘Take the stones of olives which have not become ripe one third, burn them in fire upon a new rake, and stick them into the inside of the gums’. I did so and was cured...
26. כו.
    26.
    רמב"ן על ויקרא כ״ו:י״א 

    אבל אלו הברכות שבפרשה הזאת הן כלליות בעם, והן בהיות כל עמנו כולם צדיקים, ולכך יזכיר תמיד בכאן הארץ, ...וכבר בארנו כי כל אלה הברכות כולם נסים, אין בטבע שיבואו הגשמים ויהיה השלום לנו מן האויבים ויבא מורך בלבם לנוס מאה מפני חמישה בעשותנו החוקים והמצות.... והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים, לא יתנהג עניינם בטבע כלל, לא בגופם, ולא בארצם, לא בכללם, ולא ביחיד מהם, כי יברך השם לחמם ומימם, ויסיר מחלה מקרבם, עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל, כמו שאמר (שמות טו כו): כי אני ה' רופאך. וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, גם כי יקרם עוון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים, כעניין חזקיהו בחלותו (מ"ב כ ב ג). ואמר הכתוב (דהי"ב טז יב): גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים, ואילו היה דבר הרופאים נהוג בהם, מה טעם שיזכיר הרופאים, אין האשם רק בעבור שלא דרש השם. אבל הוא כאשר יאמר אדם, לא אכל פלוני מצה בחג המצוות כי אם חמץ. אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים. ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם, אחר שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך, והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו. וכך אמרו (ברכות סד א): כל עשרין ותרתין שנין דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא, והמשל להם (במדב"ר ט ג): תרעא דלא פתיח למצותא פתיח לאסיא. והוא מאמרם (ברכות ס א): שאין דרכם של בני אדם ברפואות אלא שנהגו, אילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון ה', אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים. וזו היא כוונתם באמרם (שם): ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות. לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות, אלא כיון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים, אין לרופא לאסור עצמו מרפואתו, לא מפני חשש שמא ימות בידו, אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא, ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר, שכבר נהגו. ועל כן האנשים הנצים שהכו זה את זה באבן או באגרוף (שמות כא יח): יש על המכה תשלומי הרפואה, כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים, כאשר אמרה (דברים טו יא): כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, מדעתו שכן יהיה. אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים.
    Ramban on Leviticus 26:11 

    But the blessings of this portion are general rules for the nation, when our people are completely righteous. Therefore, it mentions the land here constantly... for all these blessings are miraculous, and it is not natural for rain to be brought, and to have peace from enemies, and their hearts want to flee [just] because of the weapon of our doing the laws and commandments... The rule is that when the Jewish People are in a state of spiritual perfection, neither their physical bodies nor their country, nor any of their other affairs are governed by nature at all. This applies to the nation as a whole and to each individual Jew. For God `will bless their bread and their water, and remove illness from their midst' (Exodus 23:25). They will have no need of doctors, nor will they have to follow medical procedures even as precautionary measures, `For I, God, am your healer' (Exodus 15:26). In the era of prophecy, the tzaddikim acted accordingly. Even if they happened to sin and became sick, they consulted not doctors but prophets, as did King Hezekiah when he was sick (Kings II, 20, 2-3). It is said of King Asa that `even in his sickness he did not seek out God, but he turned to the doctors' (Chronicles II, 16:13). If it was common for them to go to doctors, why should the verse mention doctors at all? Asa's only guilt would have lain in the fact that he did not seek out God. But this phrasing is similar to saying, `He did not eat matzah on Pesach but chametz.' Someone who seeks out God through the priest will not consult doctors.

    "What place do doctors have in the house of those who carry out the will of God, after He promised that `He will bless their bread and their water, and remove illness from their midst'? The only function of the medical profession should be to give nutritional advice - what to eat and drink and what to avoid. Thus the Rabbis said, `For the entire twenty-two years of Rabbah's leadership, Rav Yosef did not even call a bloodletter to his house' (Berakhot 64a). They went by the principle that `a door that does not open to charity will open to the doctor' (Bemidbar Rabbah 9:3). It is true that the Rabbis said, `because it is not the way of human beings to bring about a cure, but this is the practice' (Berakhot 60a,). But this merely means that, had they not been in the habit of resorting to medicine, a person who became sick because of his sin could have been healed through the will of God alone. However, since they resorted to medicines, God abandoned them to the vicissitudes of nature.

    "As for the rabbinic comment on the verse, `He shall cause him to be thoroughly healed' (Exodus 21:19) - `from here we learn that the physician has been given sanction to heal' (Berakhot 60a) - they did not say that license has been given to the sick to resort to medicine! What they meant is that if a doctor is approached by a patient who was in the habit of resorting to medicine and was not part of the community of God whose share is life, the doctor should not refrain from treating him, not from fear that the patient might die under his hand - seeing as the doctor is expert in his craft - nor on the grounds that God alone is the healer of all flesh - because this patient is already in the habit of resorting to medicine. It is true that if two people quarrel and one hits the other with a stone or his fist, the Torah lays down that the attacker must pay the medical expenses of the injured party (Exodus 21:18). But this is because Torah law does not rely on miracles, for God knew that `the needy will not cease from the midst of the earth' (Deuteronomy 15:11). But when a person's ways find favor in God's eyes, he has no business with doctors."
27. כז.
    27.
    
    

    לא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בד' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. 

    
    

    ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מד'?

    
    

    והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו.

    Maimonides, Commentary to the Mishnah Pesachim 4:9

    I have explained this matter at length because of the other explanations that I have heard, even explained to me, that Shlomo authored a book of medical remedies so that an individual who fell ill could consult his work and, by following his medical advice, become well. When Chizkiyahu saw that people forsook trust in God and instead followed the prescriptions in the book, he removed it from circulation.

    
    Besides the nonsense [of this explanation] of the matter, and how mistaken it is, it ascribes a degree of foolishness to Chizkiyahu (and to the Sages who supported his efforts) that we would impute only to the basest rabble! According to their mistaken and idiotic imagining, if a hungry man assuages his hunger with bread and thus overcomes the “sickness of hunger,” shall we say of him that he has thereby forsaken his trust and belief in God?
     
    Even fools can tell them that just as I thank God at the time of eating for having provided sustenance and allowed me to remove my hunger and to survive, so is He thanked for having provided the medical remedy that heals me. I would not even have bothered addressing this issue if not for the fact that so many people are mistaken about its interpretation.
28.