Kohelet - Universalism and Particularism, Joy and Sadness on Sukkot

Jolly or Melancholy?

Kohelet’s Role in Sukkot’s Time of Gladness

By: Aryeh Sklar

1. Genesis Rabbah 8:8

R. Shmuel b. Nahman said in R. Yehonatan’s name: When Moshe was engaged in writing the Torah, he had to write the work of each day. When he came to the verse, “And God said: Let Us make man,” etc., he said: ‘Sovereign of the Universe! Why do You furnish an excuse to heretics’ (For maintaining a plurality of gods)? ‘Write,’ replied He; ‘And whoever wishes to err may err.’

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כדמותנו אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא, אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה!

2. Kohelet 1:3

What profit has man in all his toil that he toils under the sun?

(ג) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

3. Kohelet 12:13

The end of the matter, everything having been heard, fear God and keep His commandments, for this is the entire man.

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:

4. Talmud Shabbat 30b

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה - דכתיב (קהלת א) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש - יש לו. סופו דברי תורה - דכתיב (קהלת יב) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. מאי כי זה כל האדם? אמר רבי (אליעזר) (מסורת הש"ס: [אלעזר]) כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה.

R. Yehudah the son of R.Shmuel bar Shilat, in Rav's name, said: The Sages sought to hide the Book of Ecclesiastes, because its words contradict each other. Yet why did they not hide it? Because its beginning is words of Torah, and its end is words of Torah. Its beginning is words of Torah, as it is written, (Kohelet 1:3) What profit does man have of all his labor, that he should labor under the sun? And the School of R`Jannai commented: “Under the sun” is when he has none, but he has it [regarding the thing that is] before the sun. The end is words of Torah, as it is written, (Kohelet 12:13) “The end of the matter, when all is heard, is fear God, and keep his commandments: for this is the whole of man.” What is meant by, “for this is the whole of man”? Said R. Elazar, The entire world was created only for the sake of this [type of] man.

5. Kohelet 1:3

Rejoice, O youth, in your childhood, and let your heart bring you cheer in the days of your youth, and go in the ways of your heart, and in the sight of your eyes, but know that for all these God will bring you to judgment.

(ט) שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה (כתיב וּבְמַרְאֵי) עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט:

6. Leviticus Rabbah 28:1

R. Benjamin b. Levi stated: The Sages wanted to store away the Book of Kohelet, for they found in it ideas that leaned towards heresy. They argued: Was it right that Shelomo should have said the following: Rejoice, O young man, in your youth; and let your heart cheer you in the days of your youth (Kohelet 11:9)? Moshe said, Go not about after your own heart and your own eyes (Num. 15:39), but Shelomo said, Walk in the ways of your heart, and in the sight of your eyes (Kohelet 11:9)! What then? Is all restraint to be removed? Is there neither justice nor judge? When, however, he said, But know thou, that for all these things God will bring you into judgment (Kohelet 11:9) they admitted that Shelomo had spoken well.

אמר ר' בנימין בן לוי בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות אמרו כך היה ראוי שלמה לומר שמח בחור בילדותך בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך בחורותיך משה אמר (במדבר טו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ושלמה אמר והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך, אלא הותרה רצועה לית דין ולית דיין כיון שאמר ודע כי על כל אלה יביאך הא-לקים במשפט אמרו יפה אמר שלמה.

7. Talmud Shabbat 30a

Rabbi Tanchum of Navay began his sermon: O, Solomon, where is your wisdom and where is your understanding? It is not enough for you that your words contradict the words of thy father David, but that they are self-contradictory! Thy father David said, “The dead praise not the Lord,” and you said, “But I praised the dead which are already dead.” But then you said, “For a living dog is better than a dead lion.” There is no difficulty. As to what David said: “The dead praise not the Lord”, he meant: Let a man always engage in Torah and good deeds before he dies, for as soon as he dies he is restrained from [the practice of] Torah and good deeds, and the Holy One, blessed be He, has nothing with which to praise him. … And as to what Solomon said, “But I praised the dead that are already dead,” for when Israel sinned in the Midbar, Moses stood before the Holy One, blessed be He, and uttered many prayers and supplications before Him, but he was not answered, but when he exclaimed, “Remember Abraham, Isaac, and Israel, Your servants!” he was immediately answered. Did not then Solomon well say, “But I praised the dead that are already dead”?

רבי תנחום דמן נוי פתח ואמר: אנת שלמה, אן חכמתך אן סוכלתנותך לא דייך שדבריך סותרין דברי דוד אביך, אלא שדבריך סותרין זה את זה דוד אביך אמר (תהלים קטו) לא המתים יהללו יה ואת אמרת (קהלת ד) ושבח אני את המתים שכבר מתו, וחזרת ואמרת (קהלת ט) כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת! לא קשיא, הא דקאמר דוד לא המתים יהללו יה הכי קאמר: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון שמת - בטל מן התורה ומן המצות, ואין להקדוש ברוך הוא שבח בו … ודקאמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו - שכשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה, וכשאמר (שמות לב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך - מיד נענה, ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו?

How Should We Resolve Contradictions?

8. Maimonides, Guide of the Perplexed, Introduction

The third cause. Not all the statements in question are to be taken in their external sense; some are to be taken in their external sense, while some others are parables and hence have an inner content. Alternatively, two apparently contradictory propositions may both be parables and when taken in their external sense may contradict, or be contrary to, one another. The fourth cause. There is a proviso that, because of a certain necessity, has not been explicitly stated in its proper place; or the two subjects may differ, but one of them has not been explained in its proper place, so that a contradiction appears to have been said, whereas there is no contradiction. ... That some passages in every prophetic book, when taken in their external sense, appear to contradict or to be contrary to one another is due to the third cause and to the fourth. And it was with this in view that this entire introduction was written. You already know how often [the Sages], may their memory be blessed, say: One verse says this and another verse says that. They straightway establish that there is an apparent contradiction. Thereupon they explain that a proviso is lacking in the statement of the subject or that the two texts have different subjects. Thus they say: Solomon, is it not enough for you that your words contradict those of your father? They also contradict themselves, and so on.

הסיבה השלישית מפני שאין כל אותם הדברים כפשטן, אלא מקצתן כפשטן ומקצתן משל, ויש לו תוך. או שהיו שני הדברים אשר פשטיהן נגדיים משלים, וכאשר מבינים אותם כפשטן יהיו סותרים או נגדיים. והסיבה הרביעית שיש בהם תנאי מסוים שלא נתבאר בהם במקומם מחמת צורך כל שהוא, או שהיו שני הנושאים שונים, והאחד מהן לא נתבאר במקומו, ואז תיראה בהם סתירה ואין שם סתירה. … אבל הסתירות או הניגודים הנראים בפשטי הדברים במקצת מקומות בכל ספרי הנבואה, הרי הם לפי הסיבה השלישית והרביעית. ואל [יד] העניין הזה הייתה מטרת כל הקדמה זו.וכבר ידעת כמה רב אמרם ז"ל: כתוב אחד אומר כך וכתוב אחד אומר כך, ומעמידים נקודת הסתירה, ואחר כך מבארים שהדבר חסר תנאי, או שהנושא שונה. כגון אמרם: שלמה, לא דייך שדבריך סותרין דברי אביך, אלא שהן סותרין זה את זה וכו

9. Kohelet 9:7-9

Go, eat your bread joyfully and drink your wine with a merry heart, for God has already accepted your deeds. At all times, let your garments be white, and let oil not be wanting on your head. Enjoy life with the wife whom you love all the days of the life of your vanity, whom He has given you under the sun, all the days of your vanity, for that is your portion in life and in your toil that you toil under the sun.

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר: רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

10. Ibn Ezra, Kohelet 9:7

לך אכול: זה דבור לב בני האדם והוא הוללות

This is the folly that people say in their hearts…

What is another way to resolve contradictions?

Kohelet’s Universality in Light of Sukkot

11. Avudraham (14th century), Tefillot HaPesach

There is another reason and that is that Shlomo said these words on Sukkot as it states (Devarim 31:10) on the holiday [at the conclusion] of the shemitah year, on Sukkot, when the Jewish people come to be seen, gather the nation, the men, women and children, etc. and it states (Melachim I 8:2) they all gathered to King Shlomo during the month of Etanim, on Sukkot, etc. and it was then that he recited [Kohelet] during hakhel in order to rebuke the Jewish people. For this reason, it is logical to recite it on Sukkot. This is from the writings of Ibn HaYarchi.

ועוד טעם אחר כי שלמה בחג אמרו בהקהל כמו שכתוב (דב' לא, י) במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בירח האתנים בחג וגו ' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל על כן יתכן לאומרו בחג כל זה כתב אבן הירחי

12. Netziv (19th century), Harchev Davar Bamidbar 29:12

כתב בספר זכריה י"ד דלעתיד יהיו גם אומות העולם באים בחול המועד סוכות לעמוד על קרבנם, היינו בשביל שיכירו גם המה את מלך ה ' צבאות ... וכך היה המנהג בימי שלמה, ומשום הכי היה שלמה מגיד קהלת בחול המועד סוכות לפני חכמי אומות העולם ...ומזה אנו נוהגין מדור דור לקרוא קהלת בחול המועד סוכות.

In the fourteenth chapter of Zechariah it states that in the future, the nations of the world will come on Chol HaMoed of Succot to stand next to their offering because they will also recognize the sovereignty of God, the King … This was also the tradition during the days of Shlomo and for this reason, Shlomo would recite Kohelet on Chol HaMoed Succot to the nations of the world … For this reason, we have been reciting Kohelet throughout the generations on Chol HaMoed Sukkot.

13. Talmud Sukkah 55b

א"ר (אליעזר) הני שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה

To what do the seventy bulls that were offered during the seven days [of Sukkot] correspond? To the seventy [gentile] nations. To what does the single bullock [of Shemini Atzeret] correspond? To the unique nation [of the Jewish people].

A World Unfinished - It Is Up To You and Me

14. Magen Avraham, Shulchan Aruch 490:8

On Sukkot [we read] Kohelet because they are days of joy and it states in Kohelet (2:2) "what does joy accomplish?"

ובסכות קהלת מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת ולשמחה מה זו עושה.

15. Talmud Bava Batra 60b

The Sages therefore have ordained thus. A man may plaster his house, but he should leave a little bare. A man can prepare all necessities of a meal, but he should leave out something... A woman can put on all her ornaments, but leave off one or two. What should this be? Rav said: [Not to remove] the hair on the temple. For so it says, If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget, let my tongue cleave to the roof of my mouth if I remember thee not, if I prefer not Jerusalem above my head joy. What is meant by 'my head joy'? R. Yitzchak said: This is symbolised by the burnt ashes which we place on the head of a bridegroom... Whoever mourns for Zion will be privileged to behold her joy, as it says, Rejoice ye with Jerusalem etc.

כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט... עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר דבר מועט... עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט. מאי היא? אמר רב: בת צדעא, שנאמר: (תהלים קלז) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'. מאי על ראש שמחתי? אמר רב יצחק: זה אפר מקלה שבראש חתנים... וכל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר: (ישעיהו סו) שמחו את ירושלים וגו'.

16. Talmud Berachot 31a

R. Yochanan said in the name of R. Shimon bar Yochai: It is forbidden to a man to fill his mouth with laughter in this world, because it says, Then will our mouth be filled with laughter and our tongue with singing. When will that be? At the time when 'they shall say among the nations, The Lord hath done great things with these'.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי - בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה.

17. Rav AY Kook (20th century), Ein Ayah Berachot 31a

Laughter indicates, when it is in its fullness, that the entire mission has been completed. And a man should properly understand that his perfection isn’t finished until all humanity is perfected through Israel at its greatest, when ‘the land will be filled with knowledge of God.’ And this great goal needs to be rooted deeply, deeply in the heart of each and every Jew, until he feels that so long as humanity as a whole is not perfected, his own happiness cannot be complete…

שחוק מורה, כשהוא במילואו, שכבר הושגה התכלית כולה. והאדם ראוי שישכיל כי אין שלימותו נגמרת כ"א כאשר תשתלם האנושיות כולה ע"י ישראל בגדולתן, כשתמלא הארץ דעת את ד' . וצריך שתהי' המטרה הגדולה הזאת מושרשת עמוק עמוק בלב כ"א מישראל עד שירגיש שכ"ז שלא השתלמה האנושית כולה אין שמחתו שלימה.