Achitofel's Last Will and Testament

The Talmud Bava Batra 147a states:

רמי בר יחזקאל אמר מהכא ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק בצואה בעלמא

ת"ר שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים

Rami b. Ezekiel said: [The validity of a dying man's wish may be derived] from the following: "And when Ahitophel saw that his counsel was not followed, he saddled his ass and arose, and got him home into his city and he commanded his household, and strangled himself." -  by mere verbal instruction. 

Our Rabbis taught: Ahitophel advised his sons three things: Do not be in strife, and do not rebel against the government of the House of David, and [if] the weather on the Festival of Shavuot is clear, sow wheat.

(A similarly cryptic statement can be found in Tosefta Arakhin 1:9 - "Abba Shaul said: If the Festival of Shavuot is clear, it is a good sign for the world." Teshuvot Hageonim has this girsa in Bava Batra תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן קז

הא דאמרינן (ב"ב קמז א) יום טוב של עצרת ברור סימן יפה לכל השנה. The gaon notes that some suggest that atzeret here refers to Shemini Atzeret, when we begin the rainy season and start asking for rain, but the gaon disagrees based on our tosefta ) 

Reading closely into "and he commanded his household," the Talmud imagines Achitofel's last will and testament before he committed suicide to be a very interesting assortment of commands:

1) No machloket

2) No rebellion against David

3) If it's clear on Shavuot, that's good for wheat.

First two make sense, given Achitophel's life. He had first been David's council, but defected. He realized his mistake too late, and was now informing his children of what he learned from his life. He saw how David's house was torn asunder by family fighting, and he saw how his own was ruined by his decision to side against David. Rashbam makes that explicit:

ואל תמרדו במלכות בית דוד. שלא אירע לו יפה

But what about third?

Indeed, Bechor Shor asks the same kind of question and offers an interesting answer:

וראוי לשום לב על השלישית שאינו דומה לכאורה כלל לראשונים שהם מדרכי המוסר והשלישית יותר בה מדרכי עובדי אדמה. ואומר אני לענ"ד שבשלישית רצה להורות להם תוכחת מגולה שלא ימרדו במלכות בית דוד ולא יקנאו בהם רק יתעסקו בתורת ה' ואז שלחנו גדול משלחנם וכתרו גדול מכתרם וכמ"ש ביומא דף ע"ב (ע"ב) ג' זרים הם כו' של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כו' שמא תאמר פחות הוא ת"ל בי מלכים ימלוכו פי' שכל עיקר המלכות מכח תורה הוא בא וא"כ גדול הוא ממלכות, והנה יו"ט של עצרת ברור הוא סימן יפה לתורה כמ"ש מהרש"א ז"ל דאמרינן שמעתא בעי צלותא כו' והוא יום מתן תורה ויום זה גורם ומורה שלומדין התורה כראוי ולכן זרעו חטים ותראו שיגרום הזכות שיצליחו, וקשה מה ענין התורה לחיטים דהא אמרינן בתר הכי האי מרבי דידיה והאי מרבי דידיה לפי מה שפרשנו דה"ק השלחן שהוא בצפון זכותו מרבי החטים שהם דידיה דהיינו הלחם הנתונים עליו והמנורה זכותו מגדל השמן ויש לכוין גם פרש"י ביומא ספ"ק (כ"א ע"ב) ופי' רשב"ם כאן לפי' זה וא"כ מה ענין עצרת שהוא זכות תורה לחיטים הבאים מזכות השולחן אלא תראו מזה שמזכות תורה יוצא זכות השולחן כמ"ש בי מלכים ימלוכו ואין לכם להתקנאות במלכים, וק"ל.

According to Bechor Shor, he wanted to give them the open rebuke that they should not envy David's house, but rather they should focus on Torah. Only through that will their table be bigger than theirs, and their crown bigger than theirs. For Torah gives you great things. The clear day of Shavuot, then, symbolizes Torah, for it is a day of the given of the Torah. By having the merit of Torah, one can then have the merit of a lot of food. And then one need not be envious of the king.

So Bechor Shor sees the metaphor of Shavuot to learning Torah.

Tanna D'bei Eliyahu only has the first two, but not the third. That would make a lot of sense, as Tosfot Ben Yechiel points out, first wide line:

Tosfot Ben Yechiel believes that he was saying that he realized in his life that one should not be too reliant on Ruach HaKodesh, which led to his own downfall, and you should look at the signs in front of you, for a chacham is better than a navi. I think.

Maharal suggests based on Bava Metzia 59a that arguments about wheat (or lack thereof) is a main source of issues in one's household.

This is from Maharal's Netiv Olam 3:

  והנה השלום הוא מצד ג' פנים, האחד הוא שלום בית דהיינו עם אשתו וזה נקרא שלום בית, השני השלום שיש לו עם ריעיו וחביריו והוא השלום שיש לו עם עצמו, והג' עם שאר בני אדם שלא יהיה במחלוקת עמהם, ודבר זה תלוי בשלום מלכות שהוא מחזיק השלום בעם. ולכך כנגד שלום ביתו שהוא עם אשתו אמר יום של עצרת ברור זרעו חטים, כי עיקר ביטול שלום בית שהוא עם אשתו הוא מתוך שאין לו חטים, וכדאמרינן בפ' הזהב (ב"מ נ"ט, א') לעולם יזהר אדם בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה בתוך ביתו אלא בשביל חטים שנא' השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, הרי שמניעת חטים הוא שמביא לידי מחלוקת, ולהסיר סבת המחלוקת אמר דרך רמז וחכמה י"ט עצרת ברור זרעו חטים, כלו' שאז יהיה לכם חטים ויהי' לכם שלום בית. וכנגד השלום השני שלא יתחדש מחלוקת בין איש ובין אחיו אמר אל תהיו במחלוקת זה עם זה, כי דבר זה נחשב כאלו הוא חולק עם עצמו כי אחיו הוא כמותו. ושלא יבא לידי מחלוקת שהוא בין איש לרעהו אמר אל תמרדו במלכות בית דוד שהוא שלום מלכות, וכמו שאמרו (אבות פ"ג) הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו, ולפיכך אמר ואל תמרדו במלכות בית דוד שהוא סבה לבטל המחלוקת ולהעמיד השלום. ודוקא בית דוד כי אל דוד נתנה המלכות אבל שאר מלכות מפני שאין ראוי אליו המלכות מתחדש מזה המחלוקת כמו שהיה אצל שאול שלא היה ראוי לו המלכות ונתחדש מלחמות בשביל זה.

  כלל הדבר כי ג' צוואות אלו כנגד ג' מחלוקת שהאדם צריך להרחיק ולקרב השלום, האחד שלום בית וזה הוא ראשון, וכנגד שלום בית אמר יום עצרת ברור זרעו חטים כמו שהתבאר, כי החטים גורמים שלום בית דכתיב השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, השני איש את אחיו ועל זה אמר אל תהיו במחלוקת וזהו שלום עם אחיו ועם אוהבו, השלום השלישי הוא שלום מלכות שהוא סבה אל השלום אשר יש לעם ואין איש את רעהו חיים בלעו כנגד זה אמר ואל תמרדו במלכות בית דוד שהוא שלום מלכות שעל ידו השלום שאין איש את רעהו חיים בלעו.

Perhaps, two main sources of arguments in a household: economical and political. Don't fight over politics. Don't fight over money. Just be hopeful for a better tomorrow. Be smart and look for signs, and things will work out.

Or maybe, David represents the messiah and Shavuot represents Torah. As long as there is a desire for both, a house can stand together. Similar spiritual goals.

Recently, at the last Yesodei shabbaton, I presented an alternative approach: If your Torah is clear, if you aren't presented with obstacles of being able to interpret our texts, but you create goals and align yourself with those who appreciate those goals, you can become a leader among people. You will find, that given time and a close relationship to the text, you will not fight with others, for you see in them the potential for growth, and you won't fight against David, for he will be united with his goals. Yesodei gave me that.

See this link

And see this link