What is the Source of Halacha LeMoshe MeSinai?

What is the Source of Halacha LeMoshe MeSinai?

Rambam, Hakdama LePerush HaMishna

 החלק הראשון, הפירושים המקובלים ממשה שיש להם רמז בכתוב או שאפשר ללמדם באחת המדות, וזה אין בו מחלוקת כלל, אלא כל זמן שיאמר אדם קבלתי כך וכך מסתלק כל וכוח. החלק השני, הם הדינים שבהם אמרו שהם הלכה למשה מסיני, ואין עליהם ראיה כמו שאמרנו, וגם זה ממה שאין בו מחלוקת.

R. Yair Bacharach, Chavat Yair 192

הנה הרב בנה חומה בצורה סביב תשבע"פ במ"ש שלא שייך בה שכחה הלואי שנוכל לחזקה ולהעמידה מה שא"א לדעתי… כי כל דבריו הם תמוהים וא"א לעניית דעתי וקולשת שכלי להולמם ולקרבם אל דעת נוטה ודעת תורה בש"ס… ותמה תמה אקרא לא עליהם רק עלי ועל מיעוט השגתי וקולשת דעתי וחולשת שכלי שלא השגתי לפלגות בן ראובן חקרי לב להבין דבריהם ולישב התמיה שעלה בש"ס לפי מונח קיים זה

ועל כרחינו שלא בטובתינו נאמר להציל להרמב"ם הצלה פורת' שמ"ש שהל"מ אין בו מחלוקת ר"ל בכלל הדבר בדרך מחלוקות טמא טהור אסור מותר כשר פסול כדרך החולקים וכן נפרש שאין שכחה בכלל הדבר 

(Rav Reuven Margulies suggests that many gemaras can be resolved by showing how the original text was abbreviated הל”מ and the scribe wrote it out as הלכה למשה מסיני when it should in fact be הלכה למעשה)

Nedarim 37b-38a

אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני…  עיטור סופרים אחר תעבורו (בראשית יח, ה) אחר תלכו (בראשית כד, נה) אחר תאסף (במדבר יב, יד) קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים סח, כו) צדקתך כהררי אל (תהלים לו, ז) קריין ולא כתיבן פרת דבלכתו (שמואל ב ח, ג) איש דכאשר ישאל איש בדבר האלהים (שמואל ב טז, כג) באים דונבנתה (ירמיהו לא, לח) לה דפליטה (ירמיהו נ, כט) את דהגד הוגד (רות ב, יא) אלי דהגורן (רות ג, ה) אלי דהשעורים (רות ג, יז) הלין קריין ולא כתבן וכתבן ולא קריין נא דיסלח (מלכים ב ה, יח) זאת דהמצוה (דברים ו, א) ידרוך דהדורך (ירמיהו נא, ג) חמש דפאת נגב (יחזקאל מח, טז) אם דכי גואל (רות ג, ט) הלין כתבן ולא קריין

Nidda 19b

אדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו (רש"י - אא"כ קבלה מרבו הל"מ דדלמא קרא למילתא אחריתי איצטריך)

Megillah 2b

יליף פרזי פרזי כתיב הכא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג, ה) לבד מערי הפרזי הרבה מאד מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

Nazir 66a (Intentional)

 נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי שנא' (שמואל א א, יא) ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון (שופטים יג, ה) ומורה ונאמר בשמואל ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר

Bartenura on Mishna Yadayim 4:3

הלכה למשה מסיני - לאו דוקא. דאין זה מן התורה, אלא כאילו היא הלכה למשה מסיני. מיהו בתוספתא משמע דהלכה למשה מסיני ממש קאמר:

Tiferet Yisrael there

הלכה למשה מסיני. י"א הלכה למשה מסיני ממש, וכן משמע בתוספתא, וי"א דר"ל תקנה חזקה קדומה כהלכה למשה מסיני

Tiferet Yisrael on Yoma 2:2

מצינו כמה פעמים בש"ס דקאמר בפירוש הלממ"ס, ואינו דוקא, רק ר"ל דבר חזק כהלממ"ס, כדאמרינן [נדרים ל"ז ב'] כתיבין ולא קריין הלממ"ס, וקא חשיב התם כמה קראי דנביאים וכתובים, וכמו כן [פסחים ק"י ב'] אמרינן דזוגות הלממ"ס ושם בסוף הענין אמרינן דמאן דלא קפיד לא קפדינן, ודוחק לומר שגם זה הלממ"ס, וכמו כן מצינו במסכת ידים פ"ד מ"ג, ועוד הרבה]:

Rambam, Hilkhot Matanot Aniyyim 6:5

 וַהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ מַפְרִישִׁים בְּאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב מַעֲשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית

Kesef Mishna there

ומ''מ משמע דלאו דוקא הלכה למשה מסיני ממש קאמר דהא קתני התם דעמון ומואב הוא מעשר זקנים וכן בדין דהא חוצה לארץ מן התורה אין נוהגים בה לא תרומה ולא מעשרות וכן כתב רבינו עצמו בתחלת הלכות תרומות וכתב עוד שם שחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים וכן פירש ר''ש הלכה למשה מסיני לאו דוקא אלא כהל''מ ולכן יש לתמוה על רבינו שסתם וכתב שדבר זה הלכה למשה מסיני וצריך לומר שהעתיק לשון המשנה והרואה דבריו בתחלת הלכות תרומות ידע דלאו דוקא

R. Avraham ben HaRambam, Ex. 24:12

ומאמר החכמים ז״ל והמצוה זו משנה הכוונה בו לאבות הקבלה לא לנוסח המשנה (שבידינו) ומאמרם אשר כתבתי אילו נביאים וכתובים ולהורתם זה תלמוד דרש בו כדי לחבב ולזרז ולהלהיב לא לראיה ואם [זה קטן בעיניך אמור] פירוש וראיה על אבותיה ותכליתה (של המשנה) לא על נוסחאותיה ופרטיה כמו שידמה מי שלא יקשה עליו דמיון (הענינים) הנמנעים.

Kisei David, Drush 27 for Shabbat Teshuva

עוד יש לתמוה על מרן והרב מרכבת המשנה דנעלם מהם מ"ש הרמב"ם בהקדמת פי' המשנה דשם גבי הל"מ כתב ואני אכתוב כאן רוב הדינין שנאמר בהם הלכה למשה ומנה עם הל"מ החזן רואה עמון ומואב מעשרין מ"ע עגול של דבילה וכו' הרי שהרמב"ם בפירוש צירפם עם שאר הל"מ ע"ש ומאי קמתמ' מרן על הרמב"ם שלא ביאר בעמון ומואב שאינה הל"מ ממש ותירץ דלשון המשנה נקט הרי הרמב"ם סובר דהוא הל"מ ממש. וראיתי להר' דבר שמואל סוף סי' נ"א שהביא דברי מרן הכ"מ הנזכר וכתב דכן צריך לפרש דמ"ש הרמב"ם בהקדמת פירוש המשנה לאו דוקא ע"ש ודבריו אינן מחוורין כי הרואה דברי הרמב"ם שם עיניו תחזינה מישרים שדעתו דהוו הל"מ דוקא. 

Radvaz to Hilchot Teruma 1:6

וראיתי מי שכתב הלכה למשה מסיני לאו דוקא דאין זה מן התורה אלא באלו /כאילו/ היא הלכה למשה מסיני ומיהו בתוספתא משמע דהלכה למשה מסיני ממש קאמר עכ"ל. ונ"ל לתרץ שהראה לו הקב"ה למשה כל מה שעתידין לחדש הנביאים והחכמים ואמר לו כי גזרי רבנן על ארץ עמון ומואב מעשרות יהיה נוהג מעשר עני בשביעית ואין זה דוחק.

Rambam, First Klal to Sefer Hamitzvot

ואיני סבור שידמה מי שהוא או שיעלה על לבו שנאמר למשה בסיני שיצוה אותנו שאם בסוף מלכותנו יארע לנו עם היוונים כך וכך שנתחייב להדליק נר חנוכה

Rambam, Perush to Mishna Eduyot 8:7

לא נשמע ממשה לשון זה, אלא נשמע ממנו הענין, לפי שמשה הודיע ביאת המשיח, מפורש בתורה אם יהיה נדחך בקצה השמים, ושב ה' אלהיך. ומל ה' אלהיך, וזולת אלה. וכן הודיעם בשם ה' במה שיקדם לפניו וגורמיו, ושיבא לפניו איש יכשיר לפניו את העולם והוא אליהו, והודיעם שאותו האיש לא יוסיף ולא יגרע בתורה אלא יסלק את מעשה העוול בלבד, ואין בזה מחלוקת ולא הכחשה. אבל היתה המחלוקת במהות העוול שיסלק מה הוא