Lex Talionis - Eye for an Eye
Sourcesheet by Aryeh Sklar
Exodus 21:22-25
22 וכי-ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים.
23 ואם-אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש.
24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל.
25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה.
|
22 And should men quarrel and hit a pregnant woman, and she miscarries but there is no fatality, he shall surely be punished, when the woman's husband makes demands of him, and he shall give [restitution] according to the judges' [orders].
23 But if there is a fatality, you shall give a life for a life,
24 an eye for an eye, a tooth for a tooth, a hand for a hand, a foot for a foot,
25 a burn for a burn, a wound for a wound, a bruise for a bruise.
|
Mishna Bava Kamma 8:1
One who injures his fellow is liable concerning him for five categories [of payment]: damages, pain, healthcare, unemployment, and shame. For damages, how [is this calculated?] One who puts out his eye, cuts off his hand, breaks his leg—we see him as if he were a slave sold in the marketplace, and we evaluate how much he was worth [the injury] and how much he is worth now.
|
החובל בחברו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער ברפוי בשבת ובבשת בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה
|
Mekhilta of Rabbi Yishmael (see Bava Kamma 83b-84a for many such proofs)
Eye for an eye - this is money. Perhaps it means a literal eye?
Rabbi Yishmael said: It says in Leviticus, “Striking an animal to death, he shall pay. Striking a person to death, he shall be put to death.” The verse creates a connection between injury of man and animal, animal and man - just like injury to an animal is money, so too injury to a man is money.
Rabbi Yitzchak said: It says in Exodus, “[If a person allows his dangerous bull to kill a man,] he shall be put to death, but he shall pay a ransom for his life [instead].”It’s a kal vechomer! If he can pay instead of death, how much more so when there is no penalty of death, he can pay money instead!
|
עין תחת עין, ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא עין ממש,
היה רבי ישמעאל אומר, הרי הוא אומר (ויקרא כ"ד:כ"א) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת, הקיש הכתוב נזקי אדם לנזקי בהמה ונזקי בהמה לנזקי אדם, מה נזקי בהמה לתשלומין, אף נזקי אדם לתשלומין.
רבי יצחק אומר, הרי הוא אומר, (שמות כ"א:ל') אם כופר יושת עליו, והרי דברים קל וחומר, מה במקום שענש הכתוב מיתה לא ענש אלא ממון, כאן שלא ענש מיתה, דין הוא שלא יענש אלא ממון.
|
Shadal on Exodus 21:24
This is one of the matters the Torah gives over to the judges to decide, for if there were a rich man, he wouldn’t care if he lost some money, and he could thus go crazy and damage others with impunity. Therefore, sometimes the judges would judge him as literally stated, “eye for an eye.”
|
וזה מן הדברים שהניחה התורה ביד השופטים, כי אמנם אם ימצא איש עשיר שלא יחוש לאבוד ממונו וימצא קורת רוח בהזיקו לבני אדם, יוכלו השופטים לעשות בו משפט כתוב עין תחת עין,
|
Bava Kamma 84a
תניא, ר"א אומר: עין תחת עין - ממש.
ממש סלקא דעתך? רבי אליעזר לית ליה ככל הני תנאי? אמר רבה: לומר, שאין שמין אותו כעבד. א"ל אביי: אלא כמאן? כבן חורין, בן חורין מי אית ליה דמי? אלא אמר רב אשי: לומר, שאין שמין אותו בניזק אלא במזיק.
|
It was taught: Rabbi Eliezer says, Eye for an eye is literal.
Really? Did Rabbi Eliezer not have all the proofs above? Rabbah answered: He meant that the measure of payment isn’t according to a slave’s worth. Abaye asked: Then according to whose? If its a free man, is there a price for free men to be measured against? So Rav Ashi answered: He is not measured according to the damaged person’s worth, but the damager’s worth.
|
Rambam, Introduction to the Mishna
You must understand this fundamental: And that is, all of the explanations of the Torah received from Moses, they have no debates regarding them. There has been no debate, even temporarily, from Moses’ time, even to Rav Ashi’s time amongst the Talmudic sages, until now, such that would say, “Eye for an eye is literal,” and another would say, no, it is only monetary.
|
זה עיקר יש לך לעמוד על סודו. והוא, שהפירושים המקובלים מפי משה, אין מחלוקת בהם בשום פנים, שהרי מאז ועד עתה לא מצאנו מחלוקת נפלה בזמן מן הזמנים, מימות משה ועד רב אשי בין החכמים, כדי שיאמר אחד, המוציא עין חברו יוציאו את עינו, שנאמר עין בעין, ויאמר השני, אינו אלא כופר בלבד שחייב לתת.
|
Rambam Laws of Damagers 1:3, 5
The Torah's statement Leviticus 24:20: "Just as he caused an injury to his fellowman, so too, an injury should be caused to him," should not be interpreted in a literal sense. It does not mean that the person who caused the injury should actually be subjected to a similar physical punishment. Instead, the intent is that he deserves to lose a limb or to be injured in the same manner as his colleague was, and therefore he should make financial restitution to him.
…
Although these interpretations are obvious from the study of the Written Law, and they are explicitly mentioned in the Oral Tradition transmitted by Moses from Mount Sinai, they are all regarded as halachot from Moses. This is what our ancestors saw in the court of Joshua and in the court of Samuel of Ramah, and in every single Jewish court that has functioned from the days of Moses our teacher until the present age.
|
זה שנאמר בתורה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו אינו לחבול בזה כמו שחבל בחבירו אלא שהוא ראוי לחסרו אבר או לחבול בו כאשר עשה ולפיכך משלם נזקו.
...
ואע"פ שדברים אלו נראין מענין תורה שבכתב וכולן מפורשין הן מפי משה רבינו מהר סיני. כולן הלכה למשה* הן בידינו וכזה ראו אבותינו דנין בבית דינו של יהושע ובבית דינו של שמואל הרמתי ובכל בית דין ובית דין שעמדו מימות משה רבינו ועד עכשיו:
|
Rambam, Guide for the Perplexed 3:41
The punishment meted out to anyone who has done wrong to somebody else consists in general in his being given exactly the same treatment that he has given somebody else…. He who has deprived someone of a member, shall be deprived of a similar member.
And do not raise an objection that we believe the punishment is monetary, for at present my purpose is to give reasons for the [biblical] texts and not for the pronouncements of the legal science. Withal I have an opinion concerning this provision of legal science, which should only be expressed by word of mouth.
|
שם עונש כל חוטא לזולתו בכלל - שיעשה בו כמו שעשה בשוה אם הזיק בגוף ינזק בגופו ואם הזיק בממון ינזק בממונו. ומי שחיסר איבר יחוסר איבר; "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו".
ולא תטריד רעיונך בהיותנו עונשים הנה בממון כי הכונה עתה לתת סיבת הפסוקים ולא סיבת דברי התלמוד. ועם כל זה יש לי במה שאמר בו התלמוד דעת ישמע פנים בפנים.
|
Shem Tov, commentary on the Guide for the Perplexed
I am in wonderment that [Maimonides] states that his purpose was to give the reason for Scripture, and not the reason for the Talmud. For Scripture is not authentic, neither completely nor [even] partly, without the tradition of our rabbis as they have explained in the Talmud. Maimonides already taught us [in his introduction to the Mishnah] that were the King Messiah to come and say that the interpretation of the verse isliterally “an eye for an eye”, he would incur the death penalty! … God should forgive him and us!
|
Friedlander, classic English translation of Guide for Perplexed
It seems, however, that the author would not commit his explanation to writing, because he was not quite certain about it, and feared the criticism of Mahometans or Karaites rather than of his orthodox brethren. His interpretation of the Talmudic law was perhaps this: According to the experience the judges had in those days, loss of property caused just as much pain to the evil-doer as mutilation of the body.
|
From this teshuva:
אפילו דבר שהוא הלכה למשה מסיני מדברי סופרים קרינן ליה ואין שם מן התורה אלא דבר שהוא מפורש בתורה כגון שעטנז וכלאים ושבת ועריות או דבר שאמרו חכמים שהוא מן התורה והן כמו שלשה ארבעה דברים בלבד…
Even a matter which halakha le-Moshe mi-Sinai is designated 'from the Scribes,' given that nothing is from the Torah unless it is explicit in the torah, such as shatnez, kilayim, shabboth, arayoth or a matter that the Sages have declared to be from the Torah, of which there are only three or four such cases
|
No comments:
Post a Comment