Amalek
1.Shemot 17:14-16
{יד} ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים:
{טו} ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי:
{טז} ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר:
2. Devarim 25:17-19
{יז} זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים:
{יח} אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים:
{יט} והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח:
3.Shemuel I 15:1-5
When Torah Perturbs
4. Rav Lichtenstein, “In His Faith” I
“What we need to do is not to instill morality less, but yirat Shamayim more.
I recall in my late adolescence there were certain problems which perturbed me, the way they perturb many others. At the time, I resolved them all in one fell swoop. I had just read Rav Zevin’s book, Ishim Ve-shitot. In his essay on Rav Chayim Soloveitchik, he deals not only with his methodological development, but also with his personality and gemilut chasadim (acts of kindness). He recounted that Reb Chayim used to check every morning if some unfortunate woman had placed an infant waif on his doorstep during the course of the night. (In Brisk, it used to happen at times that a woman would give birth illegitimately and leave her infant in the hands of Reb Chayim.) As I read the stories about Reb Chayim’s extraordinary kindness, I said to myself: Do I approach this level of gemilut chasadim? I don’t even dream of it! In terms of moral sensibility, concern for human beings and sensitivity to human suffering, I am nothing compared to Reb Chayim. Yet despit his moral sensitivity, he managed to live, and live deeply, with the totality of Halakha – including the commands to destroy the Seven Nations, Amalek and all the other things which bother me. How? The answer, I thought, was obvious. It is not that his moral sensitivity was less, but his yirat shamayim, his emuna, was so much more. The thing to do, then, is not to try to neutralize or de-emphasize the moral element, but rather to deepen and increase the element of yirat Shamayim, of emuna and bittachon.
I have subsequently thought of that experience on many occasions. I recall once hearing someone, regarded as a philosopher of sorts, raise moral criticisms of various halakhic practices. When asked about these criticisms, I said, “I know that particular person. He doesn’t look for a foundling on his doorstep every morning.”
Did Chazal have an Issue With the Commandment?
5. Mishnah Yadayim 4:4
בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש. אמר להם, מה אני לבוא בקהל. אמר לו רבן גמליאל, אסור אתה. אמר לו רבי יהושע, מתר אתה. אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (דברים כג), לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו' {ט}. אמר לו רבי יהושע, וכי עמונים ומואבים במקומן הן, כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האמות, שנאמר (ישעיה י), ואסיר גבלות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים. אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (ירמיה מט), ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון, וכבר חזרו. אמר לו רבי יהושע, הכתוב אומר (עמוס ט), ושבתי את שבות עמי ישראל (ויהודה), ועדין לא שבו. התירוהו לבוא בקהל:
6. Yoma 22b
וירב בנחל אמר ר' מני על עסקי נחל בשעה שאמר לו הקב''ה לשאול {שמואל א טו-ג} לך והכית את עמלק אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה ואם אדם חטא בהמה מה חטאה ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו יצאה בת קול ואמרה לו {קהלת ז-טז} אל תהי צדיק הרבה
When Does the Commandment Apply? Who is Obligated?
7. Rambam Hilchot Malachim 5:4-5
מצות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר החרם תחרימם. וכל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה שנאמר לא תחיה כל נשמה. וכבר אבד זכרם:
וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק. שנאמר תמחה את זכר עמלק. ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו. כדי לעורר איבתו. שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק. מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב. שאסור לשכוח איבתו ושנאתו:
8. Smag, Lo Taaseh, 226
"כשם שנמחה שבעת עממים כך נצטוו ישראל למחות את זכר עמלק שנ' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח . . מצוה זו אינה נוהגת אלא לימות המשיח לאחר כיבוש הארץ שנאמר והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים"
9. R' Elazar M'mitz, Rabbeinu Tam's Student, Sefer Yereim, #435
"למחות זכר עמלק. כתוב בפ' כי תצא והיה בהניח ה"א לך מכל אויביך מסביב תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ותניא בסנהדרין בפ' כהן גדול [כ' ב'] ר"י אומר ג' מצוות שנצטוו בכניסתן לארץ ישראל להעמיד להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה איני יודע איזו תחילה כשהוא אומר כי יד על כס יה הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה שאין כסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך. למדנו מכאן שמצוה למחות זכר עמלק על המלך מוטלת ולא על שאר ישראל וכה פירוש המקרא כי יד על כס יה דהיינו מלכות אז תתקיים מלחמה לה' בעמלק"
Ramban, Beshalach, 17:15-16
כתוב זאת זכרון בספר. אמר רבי אברהם כי הוא ספר נודע, והוא ''ספר מלחמות ה''' (במדבר כא יד), וכתוב בו המלחמות שעשה השם בעבור יראיו, ויתכן שהיה מימות אברהם. ואין בדבריו אלה רק תואנה. והנכון בעיני, כי ''בספר'' ירמוז לספר התורה, כענין שכתוב (דברים לא כו) לקוח את ספר התורה הזה, יאמר כתוב זאת בספר תורתי שיזכרו בני ישראל מה שעשה עמלק, כי מחה אמחה את זכרו ונתתי נקמתי בו ביד עמי ישראל. וזו היא המצוה שכתוב לנו במשנה תורה (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק. ואמר ושים באזני יהושע, לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו, כי הוא היודע ועד, וירמוז כי אחרי שיירשו הארץ ימחו אותו, כי מצוה עליהם תחלה להכרית שבעת הגוים וינחלו הארץ, זהו שנאמר שם (כה יט) והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו', ואם היה בימי יהושע בן נון כן, היה מזהירם למחות אותו, אבל נשאר הארץ לרשתה בימיו הרבה מאד (יהושע יג א), ולא הגיע זמנה עד מלוך שאול:
...ויש מפרשים כי כאשר תהיה יד על כסא ה' תהיה מלחמה לה' בעמלק, וכן תהיה מדור לדור. והענין, כי כאשר יהיה מלך בישראל יושב על כסא ה' ילחם בעמלק, והוא רמז לשאול המלך הראשון, וכן מדר דר, לאמר כי כל מלך בישראל חייב להלחם בהם עד שימחו. וגם זה מדרש הגמרא שאמרו (סנהדרין כ:) כשהוא אומר כייד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר, הרי להעמיד עליהם מלך תחלה, ואין כס יה אלא מלך, שנאמר (דהי''א כט כג) וישב שלמה, כדאיתא בפרק כהן גדול (סנהדרין כ:). ועל דרך הפשט נכון הוא:ועל דרך האמת, כי היד אשר על כסא יה, והיא מלחמה לה', הויה בעמלק מדר דר, כי מדת הדין של מעלה תהיה בו למחותו לעולם מדור דור. ומדרש חכמים (תנחומא תצא טו) בשם המלא ובכסא השלם ירמוז לזה:וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון (לעיל טו יד), ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו (שם) מפני פחד ה' ומהדר גאונו, ועמלק בא ממרחק כמתגבר על השם, ולכך אמר בו ולא ירא אלהים (דברים כה יח), ועוד כי הוא נין עשו וקרוב לנו, עובר מתעבר על ריב לא לו:
Was the Rambam Bothered By the Commandment?
Or, What if Amalek Decided to be Good?
11. Rambam Hilchot issurei Biah 12:17
כל העכו''ם כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבר שנאמר הקהל חוקה אחת יהיה לכם ומותרין להכנס בקהל י''י מיד. והוא שישא הגר או המשוחרר בת ישראל וישא הישראלי גיורת ומשוחררת. חוץ מד' עממין בלבד והם עמון ומואב ומצרים ואדום שהאומות האלו כשיתגייר אחד מהן הרי הוא כישראל לכל דבר אלא לענין ביאה בקהל:
12. Rambam Hilchot Malachim 6:1
13. Rambam Hilchot Malachim 6:4
14. Rambam Moreh Nevuchim 3:41
Pines Version, page 566
The Book of Judges includes also the commandment to destroy the seed of Amalek, for one particular tribe or nation ought to be punished, just as one particular individual is punished, so that all tribes should be deterred and should not co-operate in doing evil. For they will say: Lest be done to us what was done to the sons of such and such a man. Thus, even if there should grow up among them a wicked corrupt man who does not care about the wickedness of his soul and does not think of the wickedness of his action, he will not find a helper of his own tribe to help him in the wicked things whose realization he desires. Accordingly, it was commanded that Amalek, who hastened to use the sword, should be exterminated by the sword.
Rav Kook
1. Middot HaReiyah, Ahava, 6
מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי-אם מתחת השמים, אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב, אשר הוא מעל לשמים, ונכלל הכל באהבה העליונה, אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה.
2. Orot HaTeshuva 16:12
הצדיקים הבהירים, שרואים את כל העולם נדון בטוב, הם מזככים את הכל - מצד בהירות רעיונותיהם ומצד הזוהר של הטוב המיושר שבחפצם הטהור, הם מסלקים את כל קלקולי העולם ואת כל הרשעה מיסודם, הם מעמידים את כל התכונה של הסכלות ושל הרשע של העולם בתור מסכים, שהם רק מתקנים את הזרחת האור, מכינים לו מקום שיוכל להאיר בעולם, אבל לא מקלקלים ולא מהרסים אותו.
3. Maharal on Sanhedrin 99b
Moadei HaReiyah:
"Then in walked Moshe Betzalel Todrosovich, a wealthy Jaffa merchant who founded the Sha'arei Torah school and was in strumental in bringing the Rav from Boisk to Jaffa. A bit inebri ated, Reb Moshe Betzalel called out and requested that the Rav discourse on the verse 'And the sister of Lotan was Timna' [Gen. 36:22], a passage seemingly completely unrelated to the holiday. "The Rav raised his eyes, fixed his gaze on his interlocutor, and said with a broad smile, Why, Reb Moshe Betzalel, this verse is the very origin of Purim! The Talmud [Sanhedrin 99b] states that Timna wanted to join the household of Abraham, Isaac, and Jacob but was rebuffed. She became the concubine of Esau's son Elifaz, thinking, "It is better to be a maidservant of this nation than the mistress another nation." As punishment for the forefathers' sin of rejecting Timna, "She gave birth to Amalek, who aggravated Israel." Amalek, of course, was the forebear of Haman the Aggagite, enemy of the Jews. Haman's decree therefore originated in the failure of the Jews to proselytize his "great-grandmother," Timna, the sister of Lotan. The sin was redressed in the days of Mordechai and Esther, when "Many of the people of the land became Jews" (Esther 8:17).
No comments:
Post a Comment